פרסומים

שדות חיטה כמלכודת אקולוגית

בעלי חיים צריכים לקבל החלטות רבות בכל יום- היכן לשחר לצייד, היכן להתרבות, מתי לחפש אתר רבייה ועוד. לצורך קבלת החלטות אלו משתמשים בעלי החיים לעתים קרובות בידע קודם שנצבר בימי חייהם או בידע אבולוציוני שהועבר להם מהדורות הקודמים. אולם לעתים בעלי חיים בוחרים בבית גידול שנראה מתאים לצרכיהם האקולוגיים, אך כתוצאה מפעילות אנושית אינטנסיבית השתנה בית הגידול ומהווה בית גידול עוין. מצבים אלו מוכרים בספרות כ”מלכודת אקולוגית”. מחקר זה מלמד כי שדות חיטה מהווים מלכודות אקולוגית עבור זוחלים.

לחצו לפרסום

השפעת ישובים על פעילות תנים

השפעת משאבים ממקור אנושי על דגם השימוש במרחב של תנים זהובים. במחקר זה בחנו את ההשפעה שיש לישובים בעלי אופי חקלאי על דגם השימוש במרחב של ה’תן הזהוב’ באזור הים-תיכוני בישראל. כפרים בשטח המחקר שלנו היו אטרקטיביים לתנים כתוצאה מסניטציה גרועה בתוך ומסביב לישובים. כתוצאה מכך שכמות המזון בישובים הינה גבוהה וניתנת לצפייה על ידי התנים, ציפינו שדגם השימוש במרחב של תנים בקרבת הישובים כולל שטח תחום המחייה, ודגם התנועה יהיו שונים משל תנים החיים במרחב טבעי יותר.

לחצו לפרסום

סקר תשתיות טבע עירוני בערד

סקר זה נועד לייצר תמונת מצב עירונית של תשתיות הטבע בעיר ערד. זאת, באמצעות בניית מסד נתונים עדכני של המערכות הטבעיות בעיר, ושילובו במערכת המידע העירונית. כך, תתאפשר הבנה מרחבית של תשתיות הטבע בהתאמה להקשר העירוני בו הן נמצאות. על סמך בסיס מידע זה, ניתן יהיה בהמשך וכשלב נפרד מהסקר, לבנות תכנית אב לתשתיות טבע עירוני בערד. באמצעות מידע נגיש, ניתן יהיה לשמור על מגוון המינים בעיר. על המידע להיות זמין לכלל הגורמים הקשורים לתהליך התכנון והפיתוח של העיר באופן ישיר ועקיף. בנוסף, המידע שמופק במסגרת סקר זה יכול להוות כלי מהותי לחיבור בין תחום החינוך ורווחת התושבים לתשתיות הטבע העירוניות.

לצפייה סקר טבע עירוני ערד

השפעות אקולוגיות של הייעור בנגב הצפוני ובדרום הר חברון

מסמך זה בוחן את ההשלכות האקולוגיות של הייעור הצפון בנגב ובדרום הר חברון, לאור ההיקפים הנרחבים של פעולות הייעור במרחב זה בשנים האחרונות, ומטרתו לקיים דיון ציבורי פתוח סביב ההיבטים הסביבתיים של פעולות אלה.

לחצו לפרסום

סקר אקולוגי יער שחריה

עריכת סקר אקולוגי לזיהוי ערכי טבע ונוף ויעוץ אקולוגי למתכנני יער שחריה. סקר זה נועד להוות ממשק לניהול היער עבור קק”ל. לייצר מסד נתונים כרקע לתוכנית אב ותוכנית אב לממשק יערני.

לצפייה סקר יער שחריה

שיקום אקולוגי בשטחים מופרים במדבר ההיפר-ארידי

סקר זה מציג סוגיות הקשורות לקרקע וקרום הקרקע הביולוגי. זאת, כנדבכים חשובים למערכת האקולוגית כולה. קרקע ונגר חוברים יחדיו, ופגיעה באחד מובילה לחוסר תפקוד של המערכת האקולוגית. היות ואי אפשר לנתק תחומים אלו מחברת הצומח, יערך דיון קצר בשיקומה. הדבר מביא לידי ביטוי גישה המשלבת בין קרקע, משטר מים וצמחיה. כך, יוצגו סוגיות הקשורות בקרקע, שיקום קרום קרקע ביולוגי, ופעולות זריעה ונטיעה שמטרתן ביסוס חברת צומח.

לחצו לפרסום

כתמים טבעיים בתוך המערכת החקלאית – האומנם 'אבני קפיצה'?

חקלאות אינטנסיבית עלולה לגרום לפגיעה במגוון הביולוגי. אחת הגישות למיתון פגיעה זו היא ‘חקלאות ידידותית למערכות הטבעיות’ המצדדת בשמירה על כתמים טבעיים בתוך המערכת החקלאית. במחקר זה בחנו את ההשערות שכתמים טבעיים הם מקור לזוחלים בשדות, ושהתנועה מהשדות לכתמים מאפשרת לכתמים לשמש ‘אבני קפיצה’ בין אזורים טבעיים, ובכך למתן את השפעת הקיטוע של השטחים הטבעיים.

לחצו לפרסום

הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות

חקלאות ידידותית לסביבה שואפת להשתמש בחומרים טבעיים להדברה ביולוגית. שימוש בתנשמות  (Tyto Alba) להדברה ביולוגית החל בישראל בשנת 1983. פרקטיקה זו התבררה כיעילה ורווחית עבור החקלאים והפחיתה משמעותית את השימוש בחומרי הדברה אחרים. כתוצאה מכך, הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות אומצה בכל רחבי הארץ. מאז 2008 פרקטיקה זו הוא מיושמת בדרום השפלה של יהודה. מכיוון שטרם התבצע מחקר שבחן את התנהגות ותזונת התנשמות, יש לחקור את השפעת התנשמות על בתי הגידול הטבעיים.

לחצו לפרסום

שיקום מתמשך במכרות פוספט פתוחים. מה ניתן ללמוד מחברת פרוקי-הרגליים?

השפעת רעייה על חברת צומח מדברית

השפעת רעייה על הרכב חברת הצומח תלויה בתנאי האקלים, בעוצמת הרעייה ובהיסטוריה של הרעייה. רעייה היא פרקטיקה נפוצה בה משתמשים תושבי הנגב במשך אלפי שנים. באזורים אלה מיני צמחים מתפתחים יחד עם לחץ הרעייה, ולכן פיתחו תכונות המאפשרות להם לשרוד. חשיפת אזורים ללא היסטוריה כזו לרעייה עשויה להביא לירידה בעושר המינים, בשפע ובמגוון. אחת הבעיות של רשות הטבע והפארקים, האחראית על שמירת הטבע, מתמודדת איתה בצפון הנגב היא אזורי המרעה הלא מבוקרים.

לחצו לפרסום

חקלאות תומכת סביבה בשטח המועצה האזרית יואב: שילוב ידע קיים והקמת פורום רב-גורמי ליישם בר קיימא

שילוב זה בין שטחי חקלאות רבים בסמוך ובצמוד לשטחי בור רבים אשר מכילים בתוכם ערכיות אקולוגית ומגוון ביולוגי גבוהים ביותר, מטילים על המועצה והחקלאים אחריות לשמירה ולהגנה על המערכת הביולוגית. אחד ההיבטים של אחריות זו הינה תוכנית לניהול חקלאי של המרחב תוך הטמעה ושימוש בכלים של חקלאות ידידותית לסביבה. במהלך שנת 2017 התחלנו ביחד עם ראשת המועצה, ד”ר מטי צרפתי הרכבי, ועם חקלאים ותושבי המועצה, בתהליך שמטרתו לבנות ארגז כלים אופרטיבי על בסיס הפעילות החקלאית בשטח וזאת בכדי לעזור למועצה האזורית לקדם תהליכי ממשק חקלאי אקולוגי.

לחצו לפרסום

הערכת גודל אוכלוסיית הצבועים המפוספסים (Hyaena hyaena) בנגב באמצעות מצלמות מעקב ומלכודות ומודלים שונים

הערכת משתני מפתח (למשל, שפע / צפיפות) של מינים מאוימים / בסכנת הכחדה היא משימה קשה אך מכרעת. משתנים אלה חיוניים עבור פקחים ואנשי מקצוע שעוסקים בשמירת טבע בכדי להעריך את המצב הנוכחי של אוכלוסיות היעד ולקבל החלטות ניהול תלויות מדינה. הערכנו, באמצעות מצלמה מעקב ושתי מתודולוגיות שונות, את כמות הצבועים (Hyaena hyaena) בהר הנגב.

לחצו לפרסום

שמורת אור כוכבים בינלאומית במכתש רמון

שמורת טבע מכתש רמון, בהר הנגב, מייצגת את אחד מאזורי הטבע הבראשיתיים המבודדים ביותר בישראל, והיא שמורת הטבע הגדולה בישראל (1,100 קמ”ר). אדמה ציבורית זו מוגנת על ידי חוק ומנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים. מיקומו הרחק מערים גדולות מציע לא רק חווית ביקור יוצאת דופן בשעות היום, אלא גם חוויה ייחודית בשעות הלילה, כאשר ניתן ליהנות משמי הלילה הצלולים במיוחד במלואם.

לחצו לפרסום

השפעה תלוית סקאלה של מערכת אקולוגית חקלאית מקוטעת על חברת הזוחלים

אסטרטגיות לחלוקת קרקעות בנופים חקלאיים צריכות לאפשר לאורגניזמים לנוע בין אזורים טבעיים וגידולים שונים בתוך נוף אגרו-אקולוגי על מנת להפחית את הסתברות ההכחדה ואת ההשפעות השליליות של אוכלוסיות קטנות ומבודדות. במחקר זה בדקנו האם שדות של קטניות או חיטה נבדלים זה מזה בהשפעותיהם על דפוסי התנועה של הזוחלים. התוצאות שלנו מראות שהטרוגניות חקלאית, באמצעות תערובת של סוגי יבולים, עשויה להקל על חלק מההשפעות השליליות של גידולים מסוימים על המגוון הביולוגי. מכיוון שרוטציית יבולים בין שדות חיטה וקטניות נפוצה ברחבי העולם, ממצאינו מדגישים את החשיבות של יצירת פסיפס חקלאי בכדי לשפר את יכולת החדירות של המגוון הביולוגי במטריקס החקלאי.

לחצו לפרסום

אפקט משולב של גרדיאנט אקלימי ורעייה על מבנה חברת הזוחלים במערכת אגרו-אקולוגית הטרוגנית.

מערכות אקולוגיות בהן יש התערבות אנושית, לרעייה יש השפעה מכרעת על הרכב החברות. אף על פי שמחקרים רבים בדקו את ההשפעה המשותפת של רעייה ואקלים על חברות הצמחים, השפעה אינטראקטיבית זו כמעט ולא נחקרה אצל בעלי חיים. הערכנו כי השפעת הרעייה על קהילת הזוחלים משתנה עם הגרדיאנט האקלימי ביחס להשפעת הרעייה על מאפייני בית הגידול, וכי רעייה משפיעה באופן שונה על זוחלים באזורים ביו-גאוגרפיים שונים.

לחצו לפרסום